שילובים נופיים בני קיימא

הרקע: הנוף כבסיס לטיפוסי בינוי חדשים

איכות החיים מתבססת במידה הולכת וגוברת על השטחים הפתוחים. הנוף הינו רב-תפקודי ומהווה מקום למפגש, פנאי וספורט, עבודה ויצרנות או תיירות ומורשת. לנוף גם תפקיד בהיבטים של איכות סביבה, אקולוגיה, ותשתיות ירוקות, הוא מהווה מקום מפלט שלו השפעות נפשיות בריאותיות. הנוף צפוי לעבור שינויים דרמטיים. אם בחקלאות, ביערות או בנחלים לדוגמה, שינויים יתרחשו גם בממשק בין הנופים השמורים לאזורים המבונים, ובתוך היישובים עצמם דרך ציפוף, התחדשות עירונית ופריסת תשתיות חדשות.

המטרה: מתוך הנוף – ליצור שילובים נופיים רב תפקודיים היוצרים מקומות

מטרת הערכה ליצור מתוך הנוף עצמו שילובים נופיים מגוונים, רבי-הזדמנויות, היוצרים מקומות, יישובים וקהילות צומחים מתחדשים ושוויוניים המשולבים בו. השילובים הנופיים יתנו יחדיו מענה מלא ואיכותי למגוון מתרחב של תפקודים המחזקים באופן אקטיבי את הקשר שלהם לחברה ולקהילה.

השיטה: פרויקט מקומי – ציבורי – מתמשך

הערכה מציעה לבנות את הצמיחה והפיתוח של המרחבים המקומיים הוותיקים, המתחדשים והחדשים, וליצור נופים מקומיים רב-תפקודיים העונים לצורכי העתיד. זאת, באמצעות יצירה של פרויקט מקומי-ציבורי-מתמשך, על פי השלבים הבאים:

א. בסיס חברתי:
זיהוי ארגונים חברתיים וקהילתיים, יוזמות מקומיות, לבניה של בסיס חברתי-תכנוני ייעודי. הרשת תיבנה כחלק מ-'רשת ישראל 100'.

ב. מיפוי של המרחב מתוכו צומח היישוב, כפעולה מתמשכת הכוללת:
– לימוד וניתוח תכניות קיימות, אינטגרציה בין יכולות וזמינות לפעולות ליישום. – מיפוי באמצעות הקהילה באמצעות ראיונות, סדנאות, וקבוצות מיקוד למשל. – מיפוי מתקדם כדוגמת אמצעי חישה מרחוק, וניתוחים קרטוגרפיים בשילוב GIS. – שימוש בפרמטרים איכותיים "רכים" ולא רק כמותיים.

ג. נוף רב תיפקודי:
בחינה ויישום משותפים של מגוון תפקודי הנוף הקיימים והדרושים בעתיד במגמה ליצור שילובים נופיים רב-תפקודיים: שימושים יומיומיים (פנאי וספורט, חינוך ועבודה עצמאיים ומשותפים, קישוריות ו-"יוממות ירוקה" ברגל ואופניים, תיירות וטיילות, בריאות, הפגנות ועוד); תשתיות ירוקות (מים – נחלים, מי נגר, מי תהום. מיקרו-אקלים: צל, נוחות תרמית ועוד. הפחתת זיהומים – אוויר, רעש, קרקע; יצרני (חקלאות ואנרגיה ירוקה ביתיים או מסחריים, משאבים מתחדשים, טיהור שפכים); נפש ותרבות, חברה וקהילה (מפגשים, זהות וביטוי, אופק, חזות, אמנות, תחושת הטוב, קשר לטבע, מורשת); סביבה (מגוון ביולוגי, אקלים ופחמן, ניהול סביבה).

ד. הנוף הרב-תיפקודי מתוכנן בין יישוב לאזור דרך שלושה ממדים עיקריים:

1. הנופים הגדולים: כגון חופים ונחלים, יערות, והמרחבים החקלאיים. הם אלה שבונים רציפות המחברת את הארץ כולה, ומעבר לה.
2. רשת נופית יישובית: הרשת שמה דגש על ביזור והליכתיות, שכונות משתלבות, תכנון של רצועת הרחוב כנוף רב-תפקודי, עיצוב אורבני והנוף הבנוי. היעד הסופי הינה נגישות שוויונית למשאבי צמיחה ביישוב.
3. הממשקים, נופי הביניים: כיום, הממשקים בין הבנוי לפתוח החוץ-יישובי הולכים ומתארכים והופכים למורכבים יותר. במקומות אלו ניתן לדמיין וליצור תצורות אורבאניות חדשות מתוך הקיים, לכדי התיישבות מגוונת ומצטופפת

ה. העשרה מיטבית (אופטימיזציה) של מגוון התיפקודים של הנוף בין היישוב לאזור:
הערכה מציעה סל של פעולות המתבססות על התחדשות עירונית-נופית. לדוגמא על ידי חיבור נופי פנים היישוב והחוץ היוצרים רשת רציפה ויעילה המאפשרת זרימה הדדית ותפקוד משולב; בניית ממשקים מעצימים בין הנופים לבין מרכיבי הפיתוח; שימוש משתנה בנוף לאורך שעות היממה, ימי השבוע, עונות השנה ואירועים מיוחדים; שילוב של מרכיבי מים, ניהול מי נגר וריסון שיטפונות כמרכיבים נופיים ראשיים; שילוב מרכיבי חקלאות חדשים ושילוב הצמיחה היישובית בצמיחה ירוקה ובכלכלה מעגלית; תוספת/שינוי של אלמנטים, חומריות, צמחיה, הצללה, מים, ריצוף ויצירת חוויה רגשית, בינאישית, מיתית הקושרת בין אנשים, ובין אדם למרחב. הערכה מציעה התבוננות מתוך צרכי הנוף והסביבה, מתוך תפישה של החזרת מרחב "השכונה", פתרונות מבוססי טבע (במקום בנייה הנדסית) והשבת טבע כדוגמת "פירוא" והסרת משטחים מרוצפים לחשיפת אדמה.

ו. תכנון-ביצוע מודולריים:
הערכה מציעה שיטת עבודה הקושרת במקביל מטווחי זמן מיידיים ועד חזון-על. העבודה תשלב תכנון מבוסס מחקר מתמשך, מידול "פרמטרי" על בסיס התיפקודים וההיבטים המקומיים, בניית תרחישים, בניית סל פרויקטים, וניטור והפקת לקחים מפרויקטים מבוצעים.

התוצרים: במצטבר ובפירוט

במצטבר ייצור התהליך סל של פרויקטים, מעין פסיפס מודולרי של שילובים נופיים מקומיים- פסיפס של קהילות ונופים, המתפתח תדיר ויש בו פרויקטים גדולים וקטנים, בשלבי ביצוע והתחדשות שונים, המזינים זה את זה. התוצרים של כל פרויקט יוכלו לכלול את כל אלה או חלקם:

1. התערבות מקומית מחוללת שינוי.
2. תהליך, הלכה למעשה היוצר שינוי מתוך הנוף המקומי.
3. תשתית קהילתית-נופית המשלבת שיח ב 'רשת ישראל100' ומאפשרת מפגש פיזי, קבוצות דיון, ומערכת פעולה ובקרה משותפת.
4. ביסוס של שפה חדשה של שילובים נופיים כמקרה בוחן (מרחב מפתח).
5. התנעת תהליך ניטור מעקב ומחקר מתמשך.

הייצוג: על גבי הרשתות ובמקום

הפרויקט יוצג על גבי 'רשת ישראל100' באופן המתכתב עם פרויקטים של שילובים נופיים אחרים ופרויקטים אחרים ובאמצעות: – סרטון וידאו המציג את המקום, הפעולה, תהליך היצירה, ראיונות, והשתתפות ציבור. – ייזום של סיורים והדרכות לתושבים ולציבור. – ביטוי מורכב בקני מידה שונים המייצג את יחסי הגומלין עם הנופים היוצרים ועם הרב-תפקודיות של המקום, כולל ממשקי GIS.

ולסיכום – יישוב וחברה מתוך הנוף: שוויוניים ומגוונים, צומחים ומתחדשים

הכלי המוצע מציע תפישה של הנוף כתשתית ליצירת מקום וחיבורו לאדם, לקהילה, ליישוב ולארץ כולה. הערכה מאפשרת בנייה של שילובים נופיים חדשים. הערכה מכוונת ליצירת נופים רב-תפקודיים, הקשורים ברשת רציפה ופתוחה. זאת, על ידי אופטימיזציה של יחסי הגומלין בין נופים ותפקודים היוצרת מקומות, יישובים וקהילות צומחים מתחדשים ושוויוניים המשולבים בו.

בראיה מצטברת, השילובים הנופיים הם פעולה מתמשכת ומשותפת היוצאת מתוך המקום ומקדמת חזון יישובי-חברתי-נופי לכל יישוב וקהילה וממנו לכלל הארץ והחברה וחזרה אל המקום.

הרצאת מבוא

סדנת שולחנות עגולים