העתיד של ישראל חשוב לכם?
בואו נשמור
על קשר:
תפריט
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
תפריט
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on linkedin
מתכננים עכשיו את 2048
ישראל 100 היא יוזמה המאגדת אנשי מקצוע ואקדמיה משבעה מוסדות מובילים בישראל, תחת המטריה של חמישה איגודים מקצועיים, מרכז השלטון המקומי ובשילוב נציגים מהמגזר הפרטי. מטרת היוזמה- לייצר עכשיו ראייה אסטרטגית ארוכת טווח לעשורים הקרובים ולקראת שנת המאה של מדינת ישראל, ולהציע כלי תכנון אפקטיביים שיאפשרו את הגשמתה.
היוזמה
לפי התחזיות, צפויה אוכלוסיית ישראל כמעט להכפיל את עצמה עד 2048 ולעמוד על כ-17 מיליון. בין הנהר לים תגיע האוכלוסייה ל 25 מיליון. כדי לענות על הגידול באוכלוסייה ולאפשר את המשך הצמיחה הכלכלית, השגשוג החברתי והביטוי התרבותי של ישראל יוכפלו ויותר גם שטחי הבנייה והיקפי הפיתוח בכל התחומים. כל מה שפרוס לעינינו היום איננו אלא פחות ממחצית ממה שנפגוש כאן בשנת ה 100 למדינת ישראל. מדובר בקצב ממוצע של פי ארבעה מזה שהיה כאן בעבר. גם הבנייה והתשתיות הקיימות מתבלות ומחייבות חידוש או החלפה מואצים.
אין מדובר רק בקצב מואץ של בניה ופיתוח, מדובר באתגרי ענק של שינויים חברתיים-טכנולוגיים, תחרות גלובלית, תמורות כלכליות וגאופוליטיות ושינויי אקלים.
מרוץ חסר תקדים זה מציב כבר עתה, וביתר שאת בעתיד, איום ברור על האיכות של המרחב הישראלי שיתפתח כאן בכל היבטיו. האם נצליח לפתח כאן איכות חיים ראויה, צודקת ובת קיימא לפרט ולחברה? האם נשכיל להיות זהירים מספיק ולהבין שאנו חיים בעולם המציב לנו גבולות?
ומה נותיר כאן לדורות הבאים?
יוזמי ישראל 2048 מבקשים
לנצל הזדמנות ייחודית ודחופה זו
ישראל 100 גורסת שלנוכח אתגרים אלה, המבחן האמיתי של ישראל בשלושת העשורים הקרובים הוא מבחן האיכות. יוזמי ישראל 100 מבקשים לנצל הזדמנות ייחודית ודחופה זו, להשפיע על המרחב הישראלי במובנו הרחב ולסייע לכוון אותו לאורו של חזון מובהק אשר שם במרכז את האדם ואת זכותו הבסיסית לאיכות. זאת, מתוך שאיפה למדינה משגשגת, מכילה, חסונה ובת קיימא, המבטיחה איכות חיים ראויה, מגוונת ומותאמת לכל פרט וקבוצה בדור הזה ולדורות.
המצב החדש מציב אתגרים חדשים בפני מוסדות השלטון המרכזי והמקומי, בפני החברה האזרחית ובפני המיגזר העסקי. האקדמיה, האמונה על המבט העמוק קדימה נרתמת לכך כבר עתה. כלי התכנון המפותחים על ידי ישראל 100 הם מגוונים ונועדו לשרת את כל ׳סוכני השינוי׳ ואת הציבור כולו. הם נועדו לבניית תהליך אסטרטגי אפקטיבי ולפעולה משולבת לקראת חזון משותף מתוך תחושת דחיפות והבנה שאין לנו זמן לאבד ושלכולנו יש עניין בעתיד.
לאור החזון החדש, מציעה יוזמת ׳ישראל 100׳ באמצעות תשעה נתיבים, תשעה ארגזי כלים שיאפשרו לפעול במצבים של אי וודאות גבוהה, בסדר עדיפויות נכון, לפרוץ את מסגרות החשיבה המקובלות, להציב שוב את האדם במרכז ולמצות את הטכנולוגיות המתפתחות במהירות לטובת איכות החיים בישראל לדורות.
האתגרים והצוותים
תסריטי עתיד
מתוך ניתוח מעמיק של המגמות הסותרות הפועלות על המרחב הישראלי בחנה הקבוצה בהובלתה של האוניברסיטה העברית שורה של תסריטי עתיד פוטנציאליים לישראל. בכל אחד מהם טמונים חסמים וגם הזדמנויות שמתוכם ניתן לגזור כבר היום אסטרטגיות איתנות לקידום החזון.
קווים אדומים
אחת הדרכים לפיתוח של אסטרטגיה אפקטיבית, היא לדעת לאן אנחנו לא רוצים להגיע. קבוצת מחקר משותפת לאוניברסיטת בן גוריון ולאוניברסיטה העברית זיהתה את הקווים האדומים בטווח רחב של תחומים – חברתיים, כלכליים, סביבתיים, ותרבותיים, – ומזהה את מרווח התמרון לקידום החזון ביניהם ואת הדרכים להבטיח את מניעת חצייתם.
שינויים טכנולוגיים
בקצב המואץ של שינויים טכנולוגיים המתרחשים סביבנו שילך ויגבר, קשה לדעת מה יהיו הטכנולוגיות שיעצבו את חיינו בעשורים הקרובים. אוניברסיטת תל אביב מציעה כלים שיאפשרו התמודדות עם שינויים חברתיים-טכנולוגיים, ידועים ולא ידועים ומינופם, תוך שימוש בבינה מלאכותית וביג דאטה.
סוגיות המפתח
כדי להתמודד עם האתגרים בצורה המיטבית זיהה הצוות שמוביל הטכניון באמצעות שורה של סדנאות, 13 סוגיות מפתח שיעמדו בפני החברה בישראל וישפיעו באופן מכריע איכות חייהם של פרטים וקבוצות בתוכה. זיהוי הסוגיות מאפשר פיתוח של כלי מדיניות אל מול סוגיות אלה בטווחי זמן שונים.
עיצוב המרחב הישראלי
קצבי הפיתוח חסרי התקדים, הצפיפות הגדלה במהירות והשינויים המקומיים והגלובליים, מחייבים בחינה מחדש של מבנה המרחב. הנתיב שבהובלת בצלאל בוחן מחדש את העירוניות הישראלית ואת ההבחנות המסורתיות בין עיר, פרבר, כפר ושטחים פתוחים. הנתיב מציע שדה אורבני ישראלי חדש, רשתי, רב מוקדי ורב רובדי, השובר את ההירארכיות המסורתיות ומשמש כלי עיצוב רגיש ופתוח חברתית וסביבתית.
בית מלאכה לאוטופיות ישראליות
כשמדובר בעתיד, יש לכולנו, כפרטים וגם כקבוצות, חרדות ותקוות. קבוצת המחקר בהובלת שנקר, פתחה “בית מלאכה לאוטופיות ישראליות”. האוטופיות, שהמרחב בין הנהר לים גדוש בהן, קוראות תיגר על ההווה ועל הכוחות המנסים לשמר אותו, מפעילות חרדות ותקוות ואת הדמיון, כדי לעצב את העתיד ומסייעות לחבר בין חזון למציאות.
השיח התכנוני
השיח מייצר תודעה ומייצר מציאות. כדי להתמודד עם אתגרי העתיד, מפתח הנתיב שמובילה אוניברסיטת חיפה שיח תכנוני חדש, המבוסס על שונות ומיגוון כערך, שיח שהוא פתוח ומגשר, מציב את האדם במרכז ויוצר איזון חדש וסינרגי בין חופש לפרט לבין מרחב ציבורי מעצים ומכבד.
השתתפות הציבור
כיוון שהעתיד מעניין את כולנו וכדי לאפשר להשתתף בעיצובו של העתיד מציע צוות בינאוניברסיטאי משותף כלים חדשניים שיאפשרו השתתפות רחבה ופתוחה של בעלי העניין ושל הציבור הרחב. כלים אלה מאפשרים זיהוי הצרכים והמאוויים של הציבור באמצעות כרייה של “עקבות דיגיטליים” וניתוח מתקדם של Big Data וביסוס שלדיון ציבורי פתוח של מגוון בעלי עניין עם דגש על הדור הצעיר דרך הרשתות החברתיות.
תחבורה כשירות
המפתח למימוש החזון הוא הנגישות היעילה והשיוויונית של אנשים לתעסוקה, לשירותים, להשכלה ולמפגש על פני המרחב הישראלי כולו. צוות בינאוניברסיטאי משותף מפתח מודל תחבורה חדש המיישם תפישה של “תחבורה כשירות” בטכנולוגיות מתקדמות בדגש על הליכה ברגל, שימוש רחב באופניים ובתחבורה ציבורית ושיתופית גמישה ומותאמת אישית, ללא גודש וזיהום.
