מנגנון להתמודדות עם שינויים סוציו-טכנולוגיים

הרקע: למה מנועי שינוי סוציוטכנולוגיים?

רשויות מקומיות וערים בכלל, מתמודדות עם אתגרים חברתיים, סביבתיים וכלכליים מורכבים וזאת בעידן של שינויים סוציו-טכנולוגיים עם סגנון חיים יומיומי המאופיין בקישוריות גבוהה ובקיומו של מרחב וירטואלי עשיר. דווקא בתוך הקונטקסט הזה ומתוך הניסיון המצטבר של חודשי הקורונה הארוכים העוברים עלינו נקשרת איכות החיים עם הצורך בנגישות נוחה של אנשים אל יעדים קרובים, בקיומו של מרחב ציבורי קרוב ומעשיר, ובאורח חיים בריא שבמרכזו תנועת הולכי הרגל. אנו מניחים שצורך זה רק ילך ויגבר כאתגר ניהולי, עיצובי ותכנוני, וזאת כתוצאה של שני תהליכים: האחד, התמזגות מרחבי העבודה והצריכה עם מרחבי המגורים והקהילה, עליית טכנולוגיות העבודה מרחוק, שכלול שירותי האינטרנט ומערכי המשלוחים, ושינויים בהרגלי התרבות והפנאי. השני, הגברת המודעות לנושאי סביבה ובראשם משבר האקלים, ובכלל זה המודעות לחשיבות של התנהגות מרחבית מקיימת, שביטוייה המובהק ניכר בהפחתת השימוש בתנועה ממונעת ובמעבר לתנועה לא-ממונעת. 

המטרה

מטרת ערכת היישום היא לשפר את הנגישות במרחב המבוססת על תנועה לא-ממונעת במטרה לאפשר תנועה רציפה, נוחה ובטוחה במרחב הציבורי לאוכלוסיות מגוונות אל יעדיהם, ובתוך כך לסייע בהשגת מכלול המטרות של איכות חיים בדור הזה ולדורות וביניהן מטרות חברתיות, כלכליות, מטרות של קיימות ושל חוסן מקומי. כולל באירועי קיצון כגון הצפות, שריפות, רעידות אדמה ואירועים ביטחוניים. 

נגישות רציפה, נוחה ובטוחה תאפשר לרשות המקומית יכולת טובה וגמישה יותר גם בהתמודדות עם שינויים סוציו-טכנולוגיים צפויים ובלתי צפויים.

השיטה 

הערכה תופעל בכמה שלבים:

א. איסוף נתונים על התשתית הפיזית, שימושי קרקע, מאפייני האוכלוסייה ותנועת האנשים במרחב המקומי הנבחר. כולל דגמי נגישות לתעסוקה, לקבלת שירותים לפנאי וכד' בשלל אמצעים. יושם דגש על התנועה האקטואלית של הולכי רגל במרחב עירוני נתון ויכולת לזהות את התפלגות נפח התנועה של הולכי רגל ברשת הרחובות במרחב קיים בזמנים ובאירועים שונים.

ב. חישוב, הערכה / חיזוי של צורכי התנועה ונגישות.

ג. השוואה בין תנועה המוערכת או החזויה לתנועה הפוטנציאלית וזיהוי הפער בין המצוי לרצוי.

ד. על בסיס ההשוואה יוצעו צעדים ופעולות להסרת חסמים מהרשת, לשיפור הנגישות, ולניהול התנועה באופן המקדם מטרות מוסכמות כמו לדוגמא: חיזוק המרכז העירוני, הגברת החיוניות של הרחוב העירוני, סיוע בתהליכי התחדשות עירונית וקידום תנועה לא ממונעת. 

התוצאה

התוצאות האפשריות מהפעלת הערכה הן מגוונות ומובאות להלן כדוגמאות בלבד:

1. הצגת נפח תנועת הולכי הרגל ברשת הרחובות בסביבה קיימת או התנועה החזויה בסביבה מתוכננת.
2. קידום נגישות באמצעות תנועה לא-ממונעת ליעדים תפקודיים (כדוגמת מוסדות חינוך, מוסדות ציבור, פארקים ומרכזי קניות) באמצעות שיפור תשתיות בדרכים נבחרות או מיקום שימושי קרקע במקומות נגישים. 
3. פיתוח אזורי מסחר ואזורי תעסוקה סביב תחנות רכבת מתוכננות בתוך הערים. 
4. שילוב תפקודי-מרחבי של אזורים המצויים בתהליך של התחדשות עירונית.
5. ארגון מחדש של חלוקת זכויות הדרך בין המשתמשים השונים (הולכי רגל ואמצעי תחבורה אחרים) תוך העצמת תפקודם של מקומות כמרחב ציבורי נגיש ומקום מפגש ופעילות מגוונת. כולל הפיכת כבישים לרחובות, שדרות וטיילות, צמתים לככרות וגנים וחניונים למרחבי משחק ופעילות.
6. בניית מערכת שיתוף בנסיעות ליעדי תעסוקה, פנאי ותפקוד משותפים. 
7. תכנון רשת דרכים בטוחה למוסדות חינוך, עם אפשרות ליצירת 'אוטובוס הליכה' של תלמידים (הליכה משותפת לבית הספר מטעמי בטיחות; בטחון וחסכון בזמן להורים). 
8. תיחום מרחבי מקום וזמן דיפרנציאליים המאפשרים ניהול יעיל של משבר הקורונה או משברים / שינויים עתידיים אחרים ללא פגיעה בכלכלה, בחברה ובתרבות.