02/11/2021 פתח תקווה | אם המושבות

פתח תקווה

• שדה אורבני ישראלי חדש

אם המושבות | נעמה שפירא, רון פרץ, שהד עבד אלנבי

הערים המטרופוליטניות של היום גדלות ומתפתחות בקצב מואץ ויוצרות עומס וצפיפות על מרכזי הערים. התכנון העירוני, ברובו, נוטה להיות נוקשה ולא מזמין לציבור. מנגד לערים מטרופוליטניות רבות בעולם, בישראל המצב מעט שונה - הסביבה הבנויה בישראל דומה יותר למה שניתן לכנות "מטרופולין אופקית". ערים מטרופוליטניות רבות נשענות על היררכיה אנכית בין הקהילות-החזקות והצפופות ביותר במרכז או בפסגה והשאר בשוליים. המטרופולין האופקית מספקת גישה אחרת – מערכת של ערים ופרברים שביניהם מתקיימים יחסים שוויוניים. כל התיישבות מציעה ערך ייחודי למארג האורבני הכולל והזרימה ביניהם אינה מן הפריפריה אל המרכז בלבד, אלא דו כיוונית. המטרופולין האופקית אינה מייצגת אוטופיה אורבנית אך היא מכוונת אל גישה שוויונית ושיתופית בין מרכזי התיישבות והקהילות החיות בתוכן.

בפרויקט השדה האורבני הבחנו בין הגישות השונות לתכנון עירוני ובחנו מתודולוגיה חדשה הבוחנת את ההצלחה של המטרופולין האופקית דרך שלושה פרמטריים עיקריים: ספיגות, זרימות וכושר הכלה.

ספיגות מתייחסת לכמות של נקודות של קשרי חליפין משמעותיים בין קהילות, מערכות טבעיות, כלכלות, או יחידים. היא יכולה להיות נקודת עניין מקומית שמושכת אליה אנשים מרקעים שונים. ספיגות היא אמצעי למדידת היחס בין המרחב הפיזי המוקדש לזרמים לבין השטח הכולל בטריטוריה המוגדרת.

זרימות מודדת את מהירות ותדירות בין הזרמים במרחב. אם ספיגות מתייחסת לסטרוקטורה הפיזית של הטריטוריה, זרימות מתייחסת למה קורה בתוך סטרוקטורות אלה. לא תמיד ישנה הלימה בין הספיגות לבין זרימות של טריטוריה - לעתים יש פער בין האפשרויות הפיזיות שהטריטוריה מציעה לבין מה שקורה בפועל, מסיבות חברתיות או תרבותיות, או מתכנון שאינו מאפשר את מימוש מלוא הפוטנציאל.

מידת הכלה \ אוטונומיה היא מדד לחופש והדמוקרטיה שהסביבה הבנויה מאפשרת. טריטוריה מכילה היא תגובה לצרכים האינדיבידואליים של תושבים וקהילות ביחס לקשר עם מחזיקי הכוח. טריטוריה מכילה מסוגלת להשתנות כהשתקפות הצרכים של קהילה ומספקת כלים לאפשר את השתנות זו.

בשלב זה של העבודה במסגרת הקורס בחנו פרגמנט מתוך עיר מרכזית בארץ – פתח תקווה, עם התמקדות בשכונות לב העיר ובהם ניסינו לבחון את המתודולוגיה שצויינה בכדי להבין את מידת ההצלחה או החוסר הצלחה של אותו אזור בעיר בפתח תקווה. בשביל לעשות זאת הבדלנו בן מרכיביו המרחבים השונים לכדי – אלמנט, טקטיקה, אסטרגיה, מערכת.

אלמנט הוא כל אובייקט בעל תפקיד במרחב אורבני - ספסל ציבורי לישיבה בפארק או עץ המספק צל במרחב ובית גידול ליצורים הלא-אנושים החיים בעיר.

טקטיקה הוא צירוף יחד של שני אלמנטים או יותר ליצירת יישום שונה בעל תפקוד ייחו־ די. לפעולה זו נקרא "טקטיקה": מס' אלמנטים שבעת צירופם מייצרים תפקוד עירוני חדש.

אסטרטגיה היא כאשר מספר טקטיקות מחוברות לטריטוריה ולהיסטוריה והמתחים הייחודיים לה, היא הופכת ל"אסטרטגיה". אסטרטגיה היא אוסף של טקטיקות שחולקות מרחב משותף.
מערכת מספר אסטרטגיות לאורך טריטוריה מסוימת יכולות להתחבר לכדי "מערכת". מערכת היא אוסף של אסטרטגיות המחוברת יחד על ידי האחראים על ניהול הטריטוריה.

בחזרה לפתח תקווה- ביום הראשון לתחילת העבודה יצאנו לסיור באזור מרכז העיר בעיקף שטח של קילומטר רבוע, במהלך הסיור טילנו ברחובות המרכזיים בעיר, בהם צירי תנועה ומסחר שוקק יחד עם מוסדות עירוניות רבות וקהילה מקומית המורכבת בעיקרה מאולוסיה בוגרת ועולים חדשים.
במהלך הסיור נפגשנו עם הדר ממנהל התיכנון באגף העירייה שהסבירה לנו מנקודת מבטה על המצב כיום במרכז העיר ואיך הם נלחמים לשיפור ויעול המרחב.

לאחר מכן נפגשנו עם צוות העובדים של ארי כהן המתעסק בהתחדשות העירונית של פתח תקווה וגם מצדם שמענו בעיות, פתרונות, וציפיות לעתיד שבהם המשרד מתעסק כרגע ביחס לעיר פתח תקווה.
לאחר שחווינו את האתר וביחד עם הידע המקיף מהגורמים השונים יצאנו לבחינה של האתר שבסופו הגענו למסקנות הבאות:
- מרכז העיר הינו מרחב לפונקציות מסחריות רבות ומסחר מקומי (בעיקר מסחר רחוב(.
- עיקר האנשים המגיעים לאזור המסחרי של מרכז העיר הם תושבי האזור.
- האוטונומיה החלשה במרכז העיר היא פתח להזנחה ולשימוש לא מכובד בסביבה.
- משעות הערב, כאשר חנויות הרחוב נסגרות, ישנה תחושת חוסר ביטחון באזור. יש חוסר אכיפה ומחסור בתאורת רחוב.
- קיימות בעיר רשתות שונות של תנועת כלי רכב ורשתות הליכה (בעתיד גם רק"ל ומטרו), אך הן אינן משתלבות בצורה יעילה. גבולות בנייני המגורים מוקפים גדר \ חומה המונעת הליכה רציפה ביניהן וכן לא מאפשרת שימוש יעיל יותר במרחב, במיוחד בשטחים שבין הבניינים.
- פרצלציה ייחודית של המושבה. יוצרת מרחבים "נסתרים", שכיום משמשים כ"חצר אחורית": יש בהם גידור והפרדות, חניות לרכבים פרטיים, משמשות כמרחב פרטי של הדיירים.
- העצים עתיקים, גבוהים ובעלי עלווה רחבה. שדרות העצים מצלות על הרחוב והשפעתן חיובית על פעילות במרחב. נחלים הזורמים אל הירקון עוברים מצפון לעיר.

לאחר איחוד המסקנות התחלנו לייצר תרחישים חדשים באזור אשר ינסו לחזק אפיונים חיוביים אשר תורמים לספיגות, זרימתיות, וכושר ההכלה. לדוגמא:
תרחיש של פיזור שדרות עצים בכלל הרחובות המרכזיים בעיר.
תרחיש של שינוי שימושים של חצרות פנימיות וחניות לטובת שצ"פים
תרחיש לכל בית חצר פנימית
תרחיש יצירת ממשקים בין הכיכרות והמסחר ללא רכבים.
בתום שלב זה כבר התחלנו ליצור את התערבויות שהיינו רוצים לבצע באזור.
התערבות היא שילובם של מספר תרחישים שביחד יוצרים משהו חדש במרחב, ההתערבות יכולה להיות נקודתית או רחבה, בהתאם לצורך ולסוג ההתערבות.
בעבודה שלנו בפתח תקווה ההתערבויות באות לתת מענה לסוגיות והתובנות שהיו לנו מהשלבי המחקר. רצון לחזק משהו קיים או דווקא להוסיף משהו שאין. דוגמאות להתערבויות שהצענו:
-יצירת מרחב ציבורי פתוח בחצרות הפנימיות של בנייני המגורים.
- הוספת יחידות דיור בעזרת מבנים ארוכים וצרים שהתלבשו במרווח הקיים היום בין הבניינים
- הנמכת הגידור מסביב לבניינים ויצירת ספסל שישב על החומה המפרידה בין הבניין לרחוב, ספסל שבחלקים מסיימים הפנה לפנים הבניין ובחלקים אחרים אל הרחוב.
- הפיכת האזור מסחר הרחוב המרכזי לדוגמא ברח' חובבי ציון לסגור לתחבורה פרטית.
- הוספת אלמנט ברחובות המסחר שהתפוס מקום בצמוד למדרכה במקום חנייה לרכב אחד ויאפשר לחנויות להוציא את הסחורה שלהם החוצה ביחד עם פינת ישיבה מוצלת שתהיה חלק מהאלמנט. בכך מסחר הרחוב יקבל צבעון חדש ולהולכים ולבאים יהיה מקומות עצירה נוספים בהליכתם באזור מרכז העיר.

לסיכום במהלך השבועיים שעבדנו על הפרויקט למדנו המון על היכולת לשנות מרחבים אורבניים בעזרת אלמנטים פשוטים, ערים היום צריכות דרך להתחדש ולהתאים את עצמם לקהל יעד של היום וכל זאת מבלי להפוך לגמרי את פניי הסביבה האורבנית, מה שמצריך התערבות מנמלית ופשוטה לביצוע שעם זאת תביא לשינוי קונקרטי בסביבה ותחזק את התכונות החיוביות ותייצר סביבה מזמינה יותר שנוח ונעים להתהלך בא ושכל אחד ממשתמשי ירגיש שייך.