בית מלאכה לאוטופיות

הפעלת בית מלאכה לאוטופיות המאתגר את הקיים ומחבר דמיון למציאות על ידי פירוק והרכבה מחדש של אוטופיות מקומיות, חשיפה של תקוות וחרדות וזיהוי עקבות של העתיד.

הרקע: למה אוטופיות?

האוטופיה היא הייצוג של התקווה לעולם טוב יותר. האוטופיות הן חלק חשוב בהתפתחות התרבות בכלל ובהוויות הישראליות בפרט. חשיבה אוטופית נותנת דרור לדמיון, וקוראת תיגר על המציאות העכשווית ועל המערכות המנסות לשמר אותה, ומסייעות לטפח שאיפות חדשות. דווקא בעיצומם של משברים כלכליים ואסונות סביבתיים, ונוכח מציאות פוליטית וחברתית אלימה, ערכן הפנימי של האוטופיות רלוונטי במיוחד. כוחן המאתגר והאפשרות הייחודית שהן מספקות להעמדת אלטרנטיבה לסביבות החיים הקיימות, הופכים אותן למוצא חיוני מחוסר התוחלת של התמשכות ההווה.

המטרה: למה בית מלאכה לאוטופיות?

בית מלאכה לאוטופיות היא שיטת עבודה. באמצעות הפעלת בית המלאכה- תושבים, מומחים, מנהיגים, יוצרים וגורמים נוספים, שהם חלק מקהילה, חושפים ומגלים יחד שאיפות אישיות וקולקטיביות לעתיד המרחב והחברה המקומיים ומבררים אפשרויות לדמותם של עתידים בלתי מוכרים. בית המלאכה מבוסס על מכונת אוטופיות: תהליך סדנאי רב שלבי, אך גמיש- שבין היתר, ניתן לביצוע לאורך תקופה או באירוע מרוכז אחד.

השיטה: כיצד פועל בית מלאכה לאוטופיות?

לצורך הפעלת מכונת אוטופיות נדרשת קבוצת בעלי עניין שהמכנה המשותף של חבריה הוא שהעתיד הנדון הוא גם עתידם או עתיד ילדיהם. רצוי שהקבוצה תהיה מעורבת (למשל של מתכננים, קובעי מדיניות, נציגי ציבור וגם, אנשי רוח, אומנים וגורמים נוספים שיש להם זיקה לעתיד המקום). בשלב מקדים, מורכב אוסף דגימות עתיד מהשטח (חורי הצצה לעתיד) סימנים בסביבה הקיימת בהווה שעשויים להעיד על שינויים לקראת סביבת החיים של העתיד. הסימנים מתועדים בצילומים, דגימות פיזיות, קטעי שיחה עם מעורבים ועוד. הרמזים לעתיד משמשים את המשתתפים להכנת מפת תקוות וחרדות לעתיד יחד עם תיאור של סיטואציות בסביבת החיים (כולל מתוך הדגימות שנאספו) המבטאות אותן. בשלב הבא מצויינות תפניות- ציון אירועים שיכולים להתרחש ולהביא להפגת החרדות או להבשלת התקוות. התפניות יכולות להיות אירועים חיצוניים או מקומיים ובלבד שיש להם פוטנציאל 'לשנות את כללי המשחק'. משם לשלב האחרון- הצבעה על אוטופיות- תיאורים של שאיפות לסביבות החיים האולטימטיביות באמצעות:

יצירה של דגימות ספקולטיביות מהחיים בעתיד כמו חפצים, שלטים, 'שיחות' עם תושבי העתיד.
מניפסט מילולי: אמירות ממוקדות המגדירות את סביבת החיים האוטופית.
מניפסט גרפי: אוסף של דימויים המבטאים תכונות של סביבת החיים החדשה.

התוצאה: כיצד יתרום בית המלאכה לאוטופיות למקום?

ייצור בסיס לייזום פעולות משנות מציאות בהתאם לשאיפות המקומיות שנחשפו בבית המלאכה.
ינסח כוונות ופרדיגמות חדשות למרחב המקומי ואת ייצוגן באופן וויזואלי. פוטנציאלים ורעיונות לפעולות חוצות תחומים, קני מידה ואפשרויות להגשמתן.
הצפה, הכרה וגילוי של חרדות ותקוות של בעלי העניין במקום, ואגב כך- הכרות כנה ואינטימית יותר בין השותפים ובתוך הקהילה.
גילוי של אפשרויות לנקודות מפנה בדרך אל העתידים החדשים.
הנכחה את כל אלה (במודע או שלא במודע) בשיח ובעשיה הציבורית, הפוליטית, הפדגוגית והמקצועית.
הרחבה של גבולות הדיון, החשיבה והיצירה של העתיד אל ציבורים נוספים, לדיסציפלינות מגוונות ולנקודות מבט נוספות.