פרופ ראסם חמאיסי, אוניברסיטת חיפה

רקע
כוחן המיטיב והמרע של המלים נודע אולי כבר מימי היותן. שלמה, החכם באדם אמר "מות וחיים ביד הלשון" (משלי יב, כא).  בקוראן  נאמר: "… وقولوا للناس حُسْنا…." (סורת הפרה, 83) (ואמרו לאנשים דברי נועם..).  ويقول اكثم بن صفي :" رُبَّ قول اشد من صَول" (היתכן אמירה חזקה יותר מהתקפות". תפקידו וכוחו של השיח בעיצוב המציאות נעשו מרכזיים יותר ויותר בפילוסופיה הפוסטמודרניסטית (פוקו, בארת). התקשורת והפוליטיקה, בכל רמותיהם, עושים בהבנה זו שימוש נרחב מזה שנים. ערכה זו מבקשת לבסס הבנה זו ככלי גם בידי אנשי מקצוע, תרבות ויצירה בעיצוב העתיד בכלל ובעיצוב עתידם של המרחב והחברה בישראל בפרט. אין מדובר בהבחנה תיאורטית בלבד. ערכה זו מציעה לייצר בהדרגה שיח חדש, מחולל שינוי ובונה, הלכה למעשה, "איכות חיים טובה ומותאמת לכל פרט וקבוצה בישראל בדור הזה ולדורות" כמאמר החזון של ישראל 100.

האתגר של בניית שיח מחולל שינוי ובונה איכות חיים מגוונת בת קיימא ושוויונית, גדול במיוחד בתוך החברה בישראל שהיא רבת שסעים, ופתחה יחסי כוח אסימטריים (צורות יישוב, מרכז ופריפריה שיוך אתנו-לאומי, מאפיינים סוציו-כלכליים ברמת הפרט, היישוב, הקהילה, סדר יום פוליטי וכד').

במצב זה בניית השיח החדש צריכה להתגבר על המגמות הקיימות המקצינות ומשטחות אותו והופכות אותו לכלי נשק של התקפה ומגננה שהוא הרסני מטבעו. מכאן נובע הצורך לבנות את השיח מחדש כך שיאזן בתוכו בין החופש של הפרט לבטא את שאיפותיו וחלומותיו ללא חשש לבין הכיבוד של המרחב הציבורי ההדדי והמשותף, על כל גווניו, כבמה של שיח בונה עתיד.

בניית השיח החדש היא אתגר מורכב עוד יותר בגלל הריבוי של קבוצות בחברה בישראל והשונות ביניהן. מצב זה הופך גם את השיח עצמו למקוטע ומשוסע. מילים היגדים ושיח שלם מקבלים משמעויות שונות ולעתים סותרות בקהלים שונים. השיח החדש, אמור, על כן, להכיר בשונות, לראות את המיגוון כערך, לזהות סינרגטיות, למתן קונפליקטים ולאפשר הקשבה הדדית ורגישות לפרשנויות השונות. ערכה זו, כמו ערכות היישום האחרות של ישראל 100 בשלב ג' שלו, מבקשת להתחיל את המהפכה מלמטה- מבניית שיח מקומי שקוף ומגשר המשלב חופש לפרט עם מרחב ציבורי מכבד. זאת, כדי להצטבר ולחבר בסופו של שלב זה גם אל שיח אזורי, ארצי וגלובלי הבונה עתיד טוב יותר לדורות.

המטרה

  • הבניה של שיח מקומי מחולל שינוי בתוך ומסביב למרחב הנבחר (רשות מקומית, מקום בתוכה או מקבץ / אשכול של רשויות / מקומות) המייצג היטב שאיפות, צרכים ואחריות מקומיים,  יוצר חופש לפרט ומכבד את המרחב הציבורי.
  • הטמעה של ערכים של מגוון, שותפות והוגנות בחלוקת משאבים ברמה מקומית לקראת חיזוק החוסן, העמידות והקיימות המקומית
  • הפנמת שיח משתף חוצה גבולות מגבה ומגביר את ההכרה ללגיטימיות של השונות בין קהיליית ובין יישובי תוך מימוש עקרונות של שוויון, חוסן וקיימות.
  • הפעלת השיח המקומי כדי לחולל שינוי וליצור עתיד מקומי טוב יותר.
  • חיבורו של השיח המקומי אל תוך השיח האזורי הארצי והגלובלי, ויצירה מצטברת של שיח משנה מציאות היוצר איכות חיים טובה מותאמת ומגוונת לכל פרט וקבוצה בישראל בדור הזה ולדורות.

שיטה

  • זיהוי ביטויים ומילות מפתח שכיחות בשיח המקומי (במסגרת דיון מקומי או עיתונות/רשתות מקומיות).
  • זיהוי מילים וביטויים אשר עשויים להיות או שיש להם משמעות שונה בקרב התושבים או בקרב קבוצות שונות במקום ומחוץ למקום.
  • ניתוח המשמעויות השונות של המילים והביטויים בשיח המקומי והארצי (לדוגמא- הביטוי "פיתוח הפריפריה" יכול לקבל בקבוצות ערביות משמעות בונה הרואה בו, בין השאר את יישום החלטה 922 לקידום הרשויות הערביות וגם משמעות מאיימת המתפרשת כצעדים לייהוד הגליל. הביטוי "התחדשות עירונית" מייצג לאחדים תהליך בונה ומלא הזדמנויות ולאחרים איום על הרווחתם, על הרקמה החברתית אליהם הם שייכים ועד איום על קורת הגג שלהם).
  • בחירת המילים והביטויים הבונים את השיח המקומי החדש ובירור הנכונות של הממסדים המקומיים לאמץ שיח שקוף ופתוח המכיר בשונות ובמגוון המשמעויות והפרשנויות ומחולל שינוי מכוון מטרה.

     

    תהליך העבודה

    • סקירת מלות מפתח בשיח הקיים המבטאות כוונה וכיוונים לעתיד המקום ברשתות החברתיות בתקשורת המשודרת והכתובה ובמפגשים עם מנהיגות מקומית (פוליטית וניהולית) וציבורים שונים.
    • שימוש בכלי ההשתתפות של עקבות דיגיטליים ודיון יזום ברשתות החברתיות.
    • הכרת הביטויים הרב משמעיים ומגוון הפרשנויות שלהם. חשיפת פרשנויות קיצוניות ולא רצויות והחלפתם בביטויים המאפשרים חופש לפרט ומרחב ציבורי מכבד.
    • פיתוח שיח נגיש ופתוח התומך יעדי תכנון מקומי וארצי, ויוצר מציאות אחרת תומכת עתיד מקומי בר קיימא.

     

    תוצרים

    • מסד של מלות מפתח והיגדים המבטאות שיח חדש בונה מחולל שינוי, ובירור התפיסות, האינטרסים והעמדות כלפיהן על ידי משתתפים/ מגיבים/ מחווים דעה/מעצבי דעת וגורמי ממסד משרתים.
    • פעולה מודעת לשילוב השיח החדש בתוך השיח הקיים ושינויו ההדרגתי ליצירת שינוי מקומי הלכה למעשה.
    • ייצוג של מילות מפתח והיגדים מתוך השיח המקומי החדש כולל יחסי הגומלין וסדר חשיבותם והפעלתם.
    • זיהוי מילות המפתח וההיגדים שיש להם פוטנציאל לחולל שינוי גם מעבר למרחב המקומי הנבחר ותורמות לעיצוב עתיד רצוי גם ברמה האזורית, הארצית והגלובלית.

בית המלאכה מאתגר את הקיים ע"י זיהוי עקבות של העתיד וע"י פירוק והרכבה מחדש של אוטופיות מקומיות.

כלי לסימון קווים אדומים וצעדים להתרחק מהם ככלי הופכי לניסיון לצייר תמונת עתיד מוסכמת ולחתור למימושה בתנאים קשים של אי וודאות.

יישום כלי השתתפות מתקדמים- פסיביים ואקטיביים מתוך הרמה המקומית, ופיתוח שיח נגיש ופתוח התומך יעדים ויוצר מציאות.

זיהוי סוגיות מפתח ופיתוח משאבי ההון המקומיים כמנגנון דיפרנציאלי ופעולה משולבת לצמצום אי השוויון החברתי-כלכלי.

כלים לבניה של שילובים נופיים חדשים ובני קיימא של התיישבות מגוונת ומצטופפת עם טבע, מורשת, חקלאות, ותשתיות.

כלים אופרטיביים לפיתוח כושר ההתמודדות המקומי עם משברים ותנודות בלתי צפויות להשגת יעדים של שלומות, עמידות, הסתגלות ומסוגלות.

כלי פיתוח תסריטי עתיד אפשריים על בסיס מגמות וצירי אי-ודאות ופיתוח אסטרטגיות איתנות מכוונות חזון מוסכם בראיה רב תחומית ורב מפלסית.

הכלי מציג גישה מרחבית חדשה המשחררת ממבני הכוח ההירארכיים המסורתיים ומאפשרת למצות את הערכים המקומיים לבנית עתיד רצוי.

פיתוח של נגישות נוחה ושיוויונית המבוססת על התאמה מחדש של תשתיות קיימות ומתוכננות בדגש אל הליכה וכלים אישיים ושיתופיים.

כלים לניהול מערכות אנרגיה ומים מקומיות מתחדשות תוך יישום כללים של זהירות, גמישות, ביטחון ויתירות.

© כל הזכויות שמורות לישראל 100
office@israel100.org

דילוג לתוכן