פרופ' דברה שמואלי, אוניברסיטת חיפה
ד"ר שי בן יוסף, המכללה האקדמית אונו

חוסן הוא היכולת להתמודד בהצלחה ואף לצמוח, לנוכח מצבי סיכון ושיבוש.

"חיזוק החוסן הוא מרכיב הכרחי ומשלים להתנהלות בעולם שבו שוררת רמה גבוהה של סיכונים. חיזוק החוסן יושג בהגברת כושר ההתמודדות עם מצבי משבר, בתיחום גבולות, בפיזור הסיכון ובהקטנת עוצמת הנזקים, וכן ביכולת למתן תנודות ולצאת ממצבי סיכון ומשבר תוך ניצולם לשינויים ולשיפורים" (צחור, א. 2016 מדדי חוסן לאומי – מבוא). סקירת מקורות רבים מלמדת על שלושה אתגרים לחיזוק חוסן עירוני וחוסן קהילתי: 

  • 'שלומות' (Wellbeing) – יצירת תנאים המאפשרים לפרטים, משפחות וקהילות חיים טובים, ע"י הגדלת ההזדמנויות והקטנת החשיפה לסיכונים (קיומיים, חברתיים, כלכליים, סביבתיים)
  • עמידות לשיבושים – היכולת של העיר והעירייה לשמר רציפות תפקודית למרות שיבושים
  • הסתגלות ומסוגלות – היכולת של העיר והעירייה להתאושש ואף לצמוח למרות פגיעות ושיבושים

אנו מציעים לכם, לקחת את החוסן לידיים, לצאת בעזרתנו למסע ארוך העומד על שתי רגליים.
רגל אחת מאמץ המובל על ידי העירייה בסיוע תושבים וארגונים לחיזוק 'חוסן העיר'. ברוח המלצת צוות רב מקצועי שפעל מטעם פורום ה 15 במרכז השלטון המקומי: " להתניע מהלך מוסדר ורב מערכתי, לבניית תכנית חוסן עירוני לטווח הארוך, שתפעל לחיזוק חוסנם של התושבים, המערכות, והגופים הפועלים ברשות המקומית, בחירום ובשגרה" (אטיה, 2020).
רגל שניה מאמץ המובל על ידי תושבים בסיוע העיריה וארגוני חברה אזרחית. שעיקרו חיזוק המחויבות לעשיית טוב, הידוק הקשרים החברתיים וחיזוק יכולות ההתארגנות להתמודדות מוצלחת עם שיבושי יום יום וארועי סיכון.

איך מחזקים חוסן?

בסקירת מחקרים ומדדים לחוסן, מצאנו שמונה נתיבים לפיתוח חוסן עירוני. אנו מציעים למנהיגות עירונית להוביל שני מאמצים. האחד, פעולה מתמשכת ושיטתית לחיזוק החוסן בשמונה ערוצים שנמצאו כמרכבי החוסן העיקריים בסקירה נרחבת של מחקרים: יצירת נראטיב, משמעות ותקווה; שיפור משילות; ניהול מבוסס נתונים; שיפור איכות החיים; פיתוח חברתי-קהילתי; פיתוח פיזי וכלכלי; ושיפור הקיימות. רכיב נוסף לחיזוק החוסן הוא הערכות עירונית למדידת רמת החוסן ולמידה לשיפור מתמיד.
המאמץ השני הוא ארגון התושבים, וארגונים קהילתיים סביב 'ארגון עוגן' (מתנ"ס / בית ספר). כאן 'בונים על מה שיש' – ועדי הורים, בתי כנסת, ועד שכונה, תנועת נוער וארגון מתנדבים. כל אלה מתארגנים לפעולה מיטיבה בחיי היום יום, נערכים ולמצבי חירום ומסייעים למאמץ החוסן העירוני.

התוצאה – מה השינוי שמציעה ערכת היישום לחוסן עירוני?
1. מוכנות טובה לארועי אסון בשגרה ולמצבי חרום
2. שיפור ממשי בחיי היומיום ב 8 אפיקי אימפקט
3. אימוץ גישות כוללניות לניהול חיי העיר – Collective Impact ו  Whole of Government Approach
4. מדידה – בסיס לקבלת החלטות במגוון רחב של תחומי פעולה
5. סיוע בהפעלה אינטגרטיבית של ערכות פרוייקט 'ישראל 100'

אנו עומדים לשירותכם, לחיזוק החוסן העירוני

הרצאת מבוא

מפגש שולחנות עגולים

בית המלאכה מאתגר את הקיים ע"י זיהוי עקבות של העתיד וע"י פירוק והרכבה מחדש של אוטופיות מקומיות.

כלי לסימון קווים אדומים וצעדים להתרחק מהם ככלי הופכי לניסיון לצייר תמונת עתיד מוסכמת ולחתור למימושה בתנאים קשים של אי וודאות.

יישום כלי השתתפות מתקדמים- פסיביים ואקטיביים מתוך הרמה המקומית, ופיתוח שיח נגיש ופתוח התומך יעדים ויוצר מציאות.

זיהוי סוגיות מפתח ופיתוח משאבי ההון המקומיים כמנגנון דיפרנציאלי ופעולה משולבת לצמצום אי השוויון החברתי-כלכלי.

פיתוח כלים להתמודדות עם שינויים סוציו-טכנולוגיים ולבניית 'אקוסיסטם' של חדשנות (כולל מידע עתק ו- IoT).

כלים לבניה של שילובים נופיים חדשים ובני קיימא של התיישבות מגוונת ומצטופפת עם טבע, מורשת, חקלאות, ותשתיות.

כלי פיתוח תסריטי עתיד אפשריים על בסיס מגמות וצירי אי-ודאות ופיתוח אסטרטגיות איתנות מכוונות חזון מוסכם בראיה רב תחומית ורב מפלסית.

הכלי מציג גישה מרחבית חדשה המשחררת ממבני הכוח ההירארכיים המסורתיים ומאפשרת למצות את הערכים המקומיים לבנית עתיד רצוי.

פיתוח של נגישות נוחה ושיוויונית המבוססת על התאמה מחדש של תשתיות קיימות ומתוכננות בדגש אל הליכה וכלים אישיים ושיתופיים.

© כל הזכויות שמורות לישראל 100
office@israel100.org

דילוג לתוכן