פרופ' אלס ורבקל, בצלאל
עוז פישמן, בצלאל
הרקע
השדה האורבני הישראלי הוא כלי אסטרטגי-מרחבי חדשני המאמץ את הגישה האופקית בעיצוב העירוני. גישה זו מתייחסת באופן חדש ליחסים בין רקמות אוברניות ותפקוד עירוני. הגישה המסורתית מתייחסת למבנה היררכי של עיר ראשית, עיר, כפר, רחובות/דרכים ברמות שונות, שכונה, רובע, ועוד, ומדגישה את יחסי התלות ביניהם המכתיבים במידה רבה את הרמה ואופי התפקוד שלהם. הגישה האופקית, לעומת זאת, אינה היררכית ומתייחסת לרשת של מרחבים ותפקודים המסוגלים לקיים את עצמם באופן אוטונומי בהתאם לאופים. נהיגות, בגיוס משאבים ובהשגת לגיטימציה.
המטרה
לאפשר לכל יישוב, לכל רקמה אורבנית ולכול מרכיב בתוכם לפתח את עצמם מתוך עצמם, באופן שיחזק את תפקודם המיוחד במרחב, ויעבה את השימוש האזרחי במרחב מאופן מכיל, דינאמי ודמוקרטי. זאת, על ידי השגת רמה גבוהה של ספיגות (המאפשרת תוספת, שינויים וחפיפה של תפקודים), זרימות (המבטיחה רציפות ומעבר בין רקמות ומקומות) וכושר הכלה (המבטיח מידה רבה של אוטונומיה ושיתוף פנימיים).
השיטה
- זיהוי מאפייני רקמות/מקומות ואוכלוסיות על סמך נתונים מורפולוגיים, חברתיים וסביבתיים. המרחב הישראלי חולק בניתוח מרחבי טיפולוגי ל-16 סוגי רקמות עקרוניות המאפיינות סביבות חיים. ראו איור 1 המציג לדוגמא שלוש רקמות עקרוניות הן במאפייני הבינוי והן במאפייני האוכלוסייה.
2. ניתוח המרחב בארבע רמות:
א. אלמנט- המחבר בדרך כלל בין אובייקט או מקום במרחב עם התפקוד שלו. למשל- ספסל המאפשר לנוח, לשוחח או לאכול, עץ הנותן צל, שביל אופניים המשמש לתנועה יחידנית, מדרכה או טיילת המשמשים להליכה או ריצה, או בניין משרדים המשמש מקום עבודה, יצירה ומפגש. ב. טקטיקה- הבוחנת את יחסי הגומלין בין האלמנטים ומחברת אותם זה לזה. ג. אסטרטגיה- הקושרת טקטיקות שונות אל המרחב העוטף אותן. ד. ומערכת- המחברת טקטיקות שונות עם בעלי העניין במרחב ליצירת מכלול בעל משמעות.
- הניתוח מאפשר לאפיין את התפקוד המרחבי של יישוב או מקום נבחר ולזהות באופן שיטתי "מה עובד" ו"מה חסר".
- מתוך הניתוח ניתן לבחור הוספה, הסרה או שינוי באלמנטים במרחב/המקום הנבחר ולעצבו מחדש על ידי טקטיקה, אסטרטגיה ומערכת חדשה. זאת, במטרה לשפר את הספיגות, הזרימות וכושר ההכלה של המרחב/המקום. כל אלה כדי להשיג מרחבים/מקומות מכילים, דינאמיים ודמוקרטים.
התוצרים
התהליך יאפשרו הערכה של התפקוד המרחבי הקיים וזיהוי האתגרים שבו, עיצובו העקבי מחדש מרמת האלמנט ועד רמת האסטרטגיה והמערכת ועיבויו התפקודי. כל אלה יבטיחו עירוניות פתוחה ומתפתחת ואיכות חיים טובה ובת קיימא לפרט ולקבוצה. העיבוי התפקודי יסייע לשחרור יישובים/מקומות מכפיפות היררכית ומיצוי הערכים המקומיים המיוחדים, זאת, בדגש ספיגות, זרימות וכושר הכלה. בסיום התהליך של הפעלת ערכת היישום יזכה היישוב להגדרה מחדש של מקומו בשדה אורבני, ישיג פתיחות, מורכבות, רב שכבתיות ורמת תפקוד גבוהה יותר.
הרצאת מבוא
מפגש שולחנות עגולים
בית המלאכה מאתגר את הקיים ע"י זיהוי עקבות של העתיד וע"י פירוק והרכבה מחדש של אוטופיות מקומיות.
כלי לסימון קווים אדומים וצעדים להתרחק מהם ככלי הופכי לניסיון לצייר תמונת עתיד מוסכמת ולחתור למימושה בתנאים קשים של אי וודאות.
יישום כלי השתתפות מתקדמים- פסיביים ואקטיביים מתוך הרמה המקומית, ופיתוח שיח נגיש ופתוח התומך יעדים ויוצר מציאות.
זיהוי סוגיות מפתח ופיתוח משאבי ההון המקומיים כמנגנון דיפרנציאלי ופעולה משולבת לצמצום אי השוויון החברתי-כלכלי.
פיתוח כלים להתמודדות עם שינויים סוציו-טכנולוגיים ולבניית 'אקוסיסטם' של חדשנות (כולל מידע עתק ו- IoT).
כלים לבניה של שילובים נופיים חדשים ובני קיימא של התיישבות מגוונת ומצטופפת עם טבע, מורשת, חקלאות, ותשתיות.
כלים אופרטיביים לפיתוח כושר ההתמודדות המקומי עם משברים ותנודות בלתי צפויות להשגת יעדים של שלומות, עמידות, הסתגלות ומסוגלות.
כלי פיתוח תסריטי עתיד אפשריים על בסיס מגמות וצירי אי-ודאות ופיתוח אסטרטגיות איתנות מכוונות חזון מוסכם בראיה רב תחומית ורב מפלסית.
פיתוח של נגישות נוחה ושיוויונית המבוססת על התאמה מחדש של תשתיות קיימות ומתוכננות בדגש אל הליכה וכלים אישיים ושיתופיים.
כלים לניהול מערכות אנרגיה ומים מקומיות מתחדשות תוך יישום כללים של זהירות, גמישות, ביטחון ויתירות.
© כל הזכויות שמורות לישראל 100
office@israel100.org