פרופ' אלי שטרן, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' ערן פייטלסון, האוניברסיטה העברית

רקע- למה קווים אדומים?
במצבים של אי וודאות גבוהה וריבוי אינטרסים, פרטים ויעדים, קשה להגדיר עתיד רצוי, וקשה עוד יותר להגיע להסכמה רחבה על עתיד רצוי לכולם. אפשר לעומת זאת, לגבש הסכמות רחבות לגבי מצבים לא רצויים. הקווים האדומים הם הסיפים מהם יש להתרחק כדי לא להגיע למצבים לא רצויים.

המטרה- למה חשוב להתוות את הקווים האדומים?
עצם ההתוויה של הקווים האדומים שמעמיד המקום, ההבנה וההכרה בקיומם האמיתי, מאפשרים לבנות בברור את מעטפת הבטחון שבתוכה ניתן ליצור את איכות החיים המקומית. בעולם המאופיין בשינויים מהירים ולא צפויים ההתרחקות מהקווים האדומים היא זו שנותנת מענה גמיש וקשוב לצרכים ולמאוויים של המקום תושביו ובאיו – היא אמצעי להבטיח את איכות החיים הרצויה כיום גם בעתיד, ובמיוחד בתכנון לטווח ארוך שאי הוודאות בו גבוהה.

השיטה- מה צריך לעשות כדי להתרחק ולהמנע מהקווים האדומים?
ההתרחקות וההימנעות מהגעה אל סיפי הקווים האדומים מחייבת פעולה נחושה ומודעת. תוצאותיה של פעולה כזו ניתנות למדידה, להערכה ולעדכון דינאמי.

לשם כך מציעה ערכת היישום ארבעה שלבים:

שלב ראשון – לזהות תחומים ונושאים שהשותפים בתהליך מציינים שקיים בהם חשש לכשל מנקודת מבט מקומית עבור פרטים וקהילות. לדוגמה- בתחומי בריאות הציבור, דיור, שוויוניות, חינוך ותרבות, עוני, הון חברתי, הון אנושי, הזדמנויות לדור הצעיר, בטחון אישי, איכות חיים של ילדים, תעסוקה, נטל על הדורות הבאים, רמות שירות ונגישות, משאבי מים, אקולוגיה, שטחים פתוחים ומורשת.


שלב שני – להתוות קווים אדומים בכל אחד מהנושאים שזוהו באמצעות סדנאות, השתתפות ציבור מקוונת, והכרות עם סיפים מקובלים בפרקטיקה העולמית.

שלב שלישי- לבחון את המצב הנוכחי ביחס לקווים האדומים שזוהו. ניתן להשתמש בשיטת הרמזור בכדי להציג את מרחק הביטחון מהקו האדום שנקבע.

שלב רביעי – ליזום או אף לבצע פעולות המרחיקות ומונעות הגעה לקווים האדומים.

התהליך- איך עושים את זה?
שלבי זיהוי התחומים, וקביעת הסיפים יבוצעו בטכניקות של סיעור מוחות, בהשתתפות ציבור מקוונת או בפגישות קהילתיות, ובהנחיה מקצועית להשגת הסכמות לגבי התחומים והסיפים בקונצנזוס במידת האפשר. השוואת המצב הקיים והצע הצעדים בכדי למנוע חציית הקווים האדומים (או היחלצות ממצבים לא רצויים אם המצב הנוכחי בתוך התחום הלא רצוי) יובלו בעזרת מומחים תוך השתתפות הציבור. 

התוצאה- כיצד יתרמו הקווים האדומים למקום ?
המקום יזכה למעטפת בטחון משופרת שתבטיח בתחומו איכות חיים טובה יותר לתושביו ובאיו. עצם ההיכרות הקרובה עם הקווים האדומים המקומיים תגדיל את הלכידות הקהילתית המגינה, הלכה למעשה על 'הבית'. במצטבר- ייווצר מארג שלם של קווים אדומים שיוכלו לתרום ביעילות גבוהה יותר ובשיתופי פעולה בין מקומות ובין מפלסים לאיכות חיים של יותר פרטים, יותר קבוצות ולאורך זמן.. 

הייצוג- שושנת הרמזור של הקווים האדומים
הקווים האדומים המיוחדים של המקום ייוצגו בשושנת רמזור מקומית המאפיינת אותן. בנוסף יתועדו השלבים השונים של התהליך ובעיקר הפעולה עצמה. כל אלה ישולבו ברשת ישראל 100 ויותאמו למסגרת המחקר המסכמת.

בית המלאכה מאתגר את הקיים ע"י זיהוי עקבות של העתיד וע"י פירוק והרכבה מחדש של אוטופיות מקומיות.

יישום כלי השתתפות מתקדמים- פסיביים ואקטיביים מתוך הרמה המקומית, ופיתוח שיח נגיש ופתוח התומך יעדים ויוצר מציאות.

זיהוי סוגיות מפתח ופיתוח משאבי ההון המקומיים כמנגנון דיפרנציאלי ופעולה משולבת לצמצום אי השוויון החברתי-כלכלי.

פיתוח כלים להתמודדות עם שינויים סוציו-טכנולוגיים ולבניית 'אקוסיסטם' של חדשנות (כולל מידע עתק ו- IoT).

כלים לבניה של שילובים נופיים חדשים ובני קיימא של התיישבות מגוונת ומצטופפת עם טבע, מורשת, חקלאות, ותשתיות.

כלים אופרטיביים לפיתוח כושר ההתמודדות המקומי עם משברים ותנודות בלתי צפויות להשגת יעדים של שלומות, עמידות, הסתגלות ומסוגלות.

כלי פיתוח תסריטי עתיד אפשריים על בסיס מגמות וצירי אי-ודאות ופיתוח אסטרטגיות איתנות מכוונות חזון מוסכם בראיה רב תחומית ורב מפלסית.

הכלי מציג גישה מרחבית חדשה המשחררת ממבני הכוח ההירארכיים המסורתיים ומאפשרת למצות את הערכים המקומיים לבנית עתיד רצוי.

פיתוח של נגישות נוחה ושיוויונית המבוססת על התאמה מחדש של תשתיות קיימות ומתוכננות בדגש אל הליכה וכלים אישיים ושיתופיים.

דילוג לתוכן