אדר' עודד קוטוק
פרופ' יעל מוריה

רקע- למה אוטופיות?
האוטופיה היא הייצוג של התקווה לעולם טוב יותר. האוטופיות הן חלק חשוב בהתפתחות התרבות בכלל ובהוויות הישראליות בפרט. חשיבה אוטופית נותנת דרור לדמיון, וקוראת תיגר על המציאות העכשווית ועל המערכות המנסות לשמר אותה, ומסייעות לטפח שאיפות חדשות. דווקא בעיצומם של משברים כלכליים ואסונות סביבתיים,  ונוכח מציאות פוליטית וחברתית אלימה, ערכן הפנימי של האוטופיות רלוונטי במיוחד. כוחן המאתגר והאפשרות הייחודית שהן מספקות להעמדת אלטרנטיבה לסביבות החיים הקיימות, הופכים אותן למוצא חיוני מחוסר התוחלת של התמשכות ההווה.

המטרה- למה בית מלאכה לאוטופיות?
בית מלאכה לאוטופיות היא שיטת עבודה. באמצעות הפעלת בית המלאכה- תושבים, מומחים, מנהיגים, יוצרים וגורמים נוספים, שהם חלק מקהילה מקומית, חושפים ומגלים יחד שאיפות אישיות וקולקטיביות לעתיד המרחב והחברה המקומיים ומבררים אפשרויות לדמותם של עתידים בלתי מוכרים. אחד הכלים העיקריים בבית המלאכה הינו מכונת אוטופיות: תהליך סדנאי רב שלבי, אך גמיש- שבין היתר, ניתן לביצוע לאורך תקופה או באירוע מרוכז אחד

השיטה- כיצד פועל בית המלאכה לאוטופיות?
לצורך הפעלת מכונת אוטופיות נדרשת קבוצה מעורבת (למשל של מתכננים, קובעי מדיניות, נציגי ציבור וגם, אנשי רוח, אומנים וגורמים נוספים שיש להם זיקה לעתיד המקום). בשלב מקדים, מורכב אוסף דגימות עתיד מהשטח (חורי הצצה לעתיד) סימנים בסביבה הקיימת בהווה שעשויים להעיד על שינויים לקראת סביבת החיים של העתיד. הסימנים מתועדים בצילומים, דגימות פיזיות, קטעי שיחה עם מעורבים ועוד. לאחר מכן, המשתתפים מכינים מפת תקוות וחרדות ותיאור של סיטואציות בסביבת החיים (כולל מתוך הדגימות שנאספו) המבטאות אותן. בשלב הבא מצויינות תפניות– ציון אירועים שיכולים להתרחש ולהביא להפגת החרדות או להבשלת התקוות. משם לשלב האחרון – הצבעה על אוטופיות – תיאורים של שאיפות לסביבות החיים האולטימטיביות באמצעות:

  1. איסוף של דגימות ספקולטיביות מהעתיד כמו חפצים, שלטים, 'שיחות' עם תושבי העתיד.
  2. מניפסט מילולי: אמירות ממוקדות המגדירות את סביבת החיים האוטופית.
  3. מניפסט גרפי: אוסף של דימויים המבטאים תכונות של סביבת החיים החדשה.

התוצאה- כיצד יתרום בית המלאכה לאוטופיות למקום

  • ייזום פעולות משנות מציאות בהתאם לשאיפות המקומיות שנחשפו בבית המלאכה.
  • ניסוח של כוונות ופרדיגמות חדשות למרחב המקומי וייצוגן באופן וויזואלי. פוטנציאלים ורעיונות לפעולות חוצות תחומים, קני מידה ואפשרויות להגשמתן.
  • הצפה, הכרה וגילוי של  חרדות ותקוות של בעלי העניין במקום.
  • גילוי של אפשרויות לנקודות מפנה בדרך אל העתידים החדשים.
  • הנכחה את כל אלה (במודע או שלא במודע) בשיח ובעשיה הציבורית, הפוליטית, הפדגוגית והמקצועית.
  • הרחבה של גבולות הדיון, החשיבה והיצירה של העתיד אל ציבורים נוספים, לדיסציפלינות מגוונות ולנקודות מבט נוספות.

הייצוג- כיצד יוצגו התוצאות של פעולת בית המלאכה לאוטופיות?

  1. קטלוג של המרחבים האוטופיים שהוצעו בתהליך. כל מרחב יתואר באופן בהיר ונגיש ויסווג באופן שיאפשר איחזור.
  2. תיעוד של תהליך הפעלת המכונה, והתוצרים שהתקבלו בשלבי הפעלתה.
  3. מקום לעדכון, תוספת או שינוי של אוטופיות חדשות וישנות.
  4. מקלט (sanctuary) לאחסון והצגת עבודות תכנון מקומיות שהופסקו בשל המאפיינים האוטופיים שלהן.

כלי לסימון קווים אדומים וצעדים להתרחק מהם ככלי הופכי לניסיון לצייר תמונת עתיד מוסכמת ולחתור למימושה בתנאים קשים של אי וודאות.

יישום כלי השתתפות מתקדמים- פסיביים ואקטיביים מתוך הרמה המקומית, ופיתוח שיח נגיש ופתוח התומך יעדים ויוצר מציאות.

זיהוי סוגיות מפתח ופיתוח משאבי ההון המקומיים כמנגנון דיפרנציאלי ופעולה משולבת לצמצום אי השוויון החברתי-כלכלי.

פיתוח כלים להתמודדות עם שינויים סוציו-טכנולוגיים ולבניית 'אקוסיסטם' של חדשנות (כולל מידע עתק ו- IoT).

כלים לבניה של שילובים נופיים חדשים ובני קיימא של התיישבות מגוונת ומצטופפת עם טבע, מורשת, חקלאות, ותשתיות.

כלים אופרטיביים לפיתוח כושר ההתמודדות המקומי עם משברים ותנודות בלתי צפויות להשגת יעדים של שלומות, עמידות, הסתגלות ומסוגלות.

כלי פיתוח תסריטי עתיד אפשריים על בסיס מגמות וצירי אי-ודאות ופיתוח אסטרטגיות איתנות מכוונות חזון מוסכם בראיה רב תחומית ורב מפלסית.

הכלי מציג גישה מרחבית חדשה המשחררת ממבני הכוח ההירארכיים המסורתיים ומאפשרת למצות את הערכים המקומיים לבנית עתיד רצוי.

פיתוח של נגישות נוחה ושיוויונית המבוססת על התאמה מחדש של תשתיות קיימות ומתוכננות בדגש אל הליכה וכלים אישיים ושיתופיים.

כלים לניהול מערכות אנרגיה ומים מקומיות מתחדשות תוך יישום כללים של זהירות, גמישות, ביטחון ויתירות.

© כל הזכויות שמורות לישראל 100

דילוג לתוכן